שבת אחרצהרים החלפנו מחשבות


לשמור על העולם אנחנו זקוקים לאנושיות
היא אינה תלויה באלוהים, גם הנגיפים
לא תלויים בחסדו או בכעסו

האמונה מחזקת איפה שהשכל נבהל
ונכשל לראות את הפיתרון
אבל אינה מנוגדת לשכל הישר.
זאת חכמה לשמור על האמונה
כשלומדים לראות בבהירות

אמונה לא באה מלמעלה היא מעלה אותנו
מעל המחסום של ההגיון.
לא נמצאת באותו מישור
לוקחת אותנו למקומות יותר נקיים שלנו
משם באים כוחות חיוניים לחיים.

כשאני במקום הנכון חמלה היא
הרגשה טבעית.
כשאת במקום הנכון את שמה מסכה
לא כי אמרו לך

פעם תלמיד היה מודה למורה היום
המורה מודה לתלמיד, ככה רחקנו.
פעם אריכות ימים סימנה בינה מכובדת
והיום, כמה צמצמנו.

שבי בשקט, מיד את רואה כמה את שקרנית
אם את לא נבהלת ובורחת
את מתחילה לעשות דרך
להיות יותר אמיתית
יותר כנה עם עצמך
(ובכלל.
היכולת לראות בבהירות, גדלה
יחד עם פיחות בשיפוט ובהתנגדות
אנושיות מתחזקת בחמלה

נגיף מנסה להעיר אותנו

לא מבינה מספיק בגלגלים האחוריים של השעון היקומי התמקדתי לאורך השנים בקטן אלא שאין הבדל בין מיקרו למקרו. לא תמיד יודעת להסביר מה אני מרגישה אבל עדיין מעריכה את ההרגשה לא פחות מהסברים. הנגיף הזה עושה לנו לא טוב ובעצם מראה לנו את הלא טוב שהגענו אליו בהיסחפות, בלי כוונה ואפשר שנתעורר. אי אפשר לעצור את התהליך העולמי אפשר להיות ערים וקשובים ונשמרים ומתמודדים עם המציאות בעיניים פקוחות. אנחנו אטומים מאחרי מסך. לא נותנים למאורעות לגעת בנו. כבר אין לנו מקום וכוח לדאגה ולכאב אלא שהטכנולוגיה משתלטת לנו על החיים, כוחות גדולים מפרידים בינינו בכל מני דרכים, מגדלים בנו כוחות שליליים וחוסמים. משתמשים בנו. אנחנו מאבדים לאט לאט את הערכים והאיכויות עבורם שווה לחיות. את החופש, פשטות והאהבה, את הכרת התודה, נדיבות, השתתפות, אכפתיות. זאת לא דעה אישית. סתכלו סביב. בפנים. זה מה שקורה מרוב הלחץ והמתח, הגודש והעומס. כמו שהרשת החברתית פגעה לנו ביחסים באופן בלתי הפיך כך הנגיף דוחק אותנו עוד יותר לתוך חיים במסך. חברים זה מימד אחד פחות ובעצם היינו אמורים כבר להתבסס ברביעי או בחמישי. עכשיו אנחנו מרוצים ומתפעלים מעצמנו שאנחנו מתמודדים עם הטכנולוגיה שהפחידה עד לפני רגע ולא מבינים שזאת הכוונה הגדולה לעשות אותנו יותר אוטומטים. מכאנים, משובטים. פחות חושבים ומרגישים עצמאית. יותר מובלים. מפוחדים, חרדים.
כשאומרים שהעיקר בהרחבת התודעה, הלב, זה לא לקחת אישית ממש לא מתכוונים להפוך אותנו לאדישים, קרים, מחושבים עד ניתוק מאחרים, ההפך, הכוונה להיפרם מהחשיבות האישית כדי להרגיש יותר, להעיז להיות עדינים, לראות את השבריריות שלנו ושל אחרים. להיות יותר אכפתים אולי אפילו חומלים. התעוררות היא דבר מאוד מאוד אישי. התת מודע שלנו מלא, גדוש רעלים, אנחנו מחוברים ביחד, הפרשות התודעה העיוורות, לא מסתיימות בינינו לבין עצמנו, הן משפיעות ומשליכות. אנחנו במשבר קיומי ועדיין. לא לוקחים אחריות. אישית. על תכולתנו וכבודתנו הפנימית.
בואו. עת אביב הגיע ואם לא, בואו נביא אותו. אולי אני טועה,לא מעניינת,לא נחשבת, אני אומרת מה שאני חושבת ומרגישה.אהבה. זה הכל

שיעור נשימה

בתרגול נשימה מרכזים את התודעה בגוף.
הפראנה, אנרגיה חיונית עדינה הנמצאת
באוויר, נקלטת ומוחדרת באופן מודע לתוך הגוף
נספגת ומטעינה את מערכת העצבים.
בתרגול פותחים ומשחררים מאגרי כוח פנימיים
החבויים בגוף. איבדנו בחיים המודרנים כוח פיסי
כוח סבל ויכולת הישרדות שהיו לאבותנו הקדמונים.
עומס רגשי והאינטנסיביות של החיים
מייצרים ומעמיסים מתח, מודע ולא מודע, למערכת.

ריכוז והתמקדות בגוף בעת הנשימה, משחררים
ומעירים כוחות עצביים, ספיגת חמצן מוגברת
גורמת לעלייה בכדוריות דם אדומות. שאיפה מלאה
מאמנת את איזור החזה, משפרת את פעולת הלב,
עוזדת לזרימת הדם, חילוף חומרים, ניקוי רעלים..
הגברת האנרגיה העצבית בגוף היא מפתח קסמים
מול חרדות ודיכאון, חיזוק מערכת החיסון והשמחה.
האנרגיה נספגת בגוף
מעצימה את החיוניות ומאפשרת גם התמרת
האנרגיה לשם תהליכים פנימיים.

נשימה

מאמץ ללא מאמץ. שיטה ללא שיטה

ישיבה שקטה
היא מקום, מצב, לא עשייה.
אין היא קשורה לשיטה,
אין בה שליטה.
אל תנסי להבין.
אין בה דעה על טוב או רע
נכון לאנכון.
גוף זקוף ונשימה רכה,
לא צריך לעשות.
ישיבה שהיא טבעית, היא מתנה.

התודעה מתחדדת ומתבהרת
רגעי שקט אוצרים בך עוצמה.
יכולת הקשבה גדלה גם השקט והשמחה.
נותנת מרחב ומקום לתחושות עדינות.
השכל מלמד את הלב
השתוות.
הלב מלמד את השכל
התעלות
מעל התגובות הרגילות שלך.
תשומת לב לדקויות.
בתחושת הודיה הכל מתעורר.
ישיבה שקטה היא אהבה,
ציר ומעטפת הגנה.

כל חלקיק הוא תנועה

אין לנו שליטה על החיים ולא הכל אנחנו יכולים להבין.
אנחנו מחפשים הבנות להצדיק את הבלתי נתפש, החיפוש
מעמיק ומרחיב אותנו.
במבט רחב את מבינה שהדברים קורים כמו שהם קורים
לטוב ולרע.
לא הכל אנחנו מבינים ואין לנו שליטה על החיים,
זאת הבנה רחבה ועמוקה להשיג.
ואת לומדת להבין. אנחנו לא שולטים כאן אנחנו חווים
מה שמזמנים לנו החיים.

הזמן עכשיו מורכב מאינספור חלקיקים שבירים
והחושים של הגוף של הנפש פעורים.
לא זמן למחשבות עכשיו את מתאמנת בלהיות.
נאספת בפעולות קטנות של יומיום. דורכת על האדמה,
טובלת במים, מסתכלת על השינויים של האור,
נמצאת ביחד עם אנשים קרובים ואוהבים,
מקשיבה לנימים הקטנים שמעצבים את הרגע.
בתוך המצבים אנחנו יכולים ליפול או לקום ולהמשיך.
לא זמן למחשבות עכשיו את מחזקת את הגוף,
מחזירה לנפש את הבסיסים. עכשיו את שומרת על הנשימה,
נותנת לרוח ללטף את הפנים, מתחברת אל הבטן שלך
את מגלה מחדש מי את ואיך לחיות.
החיים מעוררים אותנו אליהם, אל עצמנו.
זעזועים בעומק היסודות מעוררים תנועה, בוראים עולמות.

אין לנו שליטה על החיים ולא הכל אנחנו יכולים להבין.
אני מסכימה לעצב להיות. לפחד לעבור. לכאב להתנפל.
זה לא אישי. החיים ממשיכים לחיות גם כשעולמך נחרב,
הם מזכירים לך שהכל בתנועה.ואת לא חלקיק מופרד מהמכלול
את חלק מתנועה אחת. הם מזכירים לך את הרגע הזה,
מכירים לך את שבריריות הקיום. מכירים לך עוצמות נעלמות.
בתוך הנסיבות והשינויים דברים קורים. לא את הכל ניתן להסביר.
החיים מאלצים אותך לרפא את הרצון. מזכירים לך שהם יקרים
ויחידים.

אין לנו שליטה על החיים ולא הכל אנחנו יכולים להבין
זה אף פעם לא שיעור פשוט אבל הוא מוציא אותנו מהידע
אל המופלא.

ישיבה – שוב

IMG_5980

יושבים בשקט
איננו עושים דבר במיוחד
ישיבה זקופה ומשוחררת

מקשיבים לגוף
מאפשרים
לכיווצים ומתחים להשתחרר.

מרגישים את התחושות
קטנות וגדולות
מזמינים אותן
להתבטא.

עדים למחשבות הזורמות מעצמן
בלי להתערב, להיסחף, להיצמד
עדים להן בלי קול
בלי הד

מעבר להצלחה וכישלון,
ישיבה שקטה.
ללא מטרה מעבר לעצמה.
נוכחות בלתי מוגבלת
חסרת מאמץ