עדעדים

יעילות דורכת על הרגש.
הנשגב מוטל על הרצפה.
צל מחפש גוף.
אהבת האהבה
תועה בעולם הדברים היחסיים.
קיבלנו כדי לתת. קורי הזמן
נמתחים בין החולפים.
דברים קורים דרכנו להתבטא.
מרוקנת מרחבי סבל
היסטורים ועתידיים
כדי להיות גוף לאלוהי.
הכל הולך לאיבוד
האהבה חוזרת בדרך אחרת.

מאיבוד למציאה בחמישה צעדים

קובלר מזמן מיפתה את התהליך
אצל חולים סופניים, הוא קורה היום
במשברי החיים שכולנו חווים בתקופה זאת.
התהליך מורכב מחמישה שלבים:
הכחשה. כעס. מיקוח. דיכאון. קבלה.
חווים את השלבים האלה גם בלי להכיר או
לדעת אותם. תהליך טבעי של הנפש והאישיות
להשלים עם המציאות, לצמוח מתוכה
ולהתחדש.
הכחשה: בהתחלה מסרבים לראות. להאמין.
פשוט, עם הכלים שברשותנו, לא יכולים להבין.
כשמבינים, כי זאת המציאות (כמה זמן אפשר
להתנגד לה, היא עומדת עירומה מולך, כבר
אי אפשר להמשיך להעמיד פנים שזה לא קורה.
כעס: מתפרץ, חסר שליטה. מידתו כמידת השבר
ואי אפשר להסתיר. גם לא רוצים. רוצים לרוץ ברחובות
ולזעוק. נפל. נשבר. נקרע. כואב לי.
המצוקה רוצה לצאת החוצה, היא חנוקה בפנים.
רוצה להתחלק, לא יכולה להחזיק את זה לבד.
בבכי וזעקה מפרקים לחתיכות, שתוכלי להכניס
פנימה לאט לאט לעכל כל מה שצריך.
(כיבוש והסתרה אינם פיתרון לאורך הזמן)
אם אין מי שומר צעדייך ומבין לליבך, נולדת בדידות גדולה.
לבד בעולם עם הכאב. נוצרת מחיצה בינך לבין העולם.
(תרגעי. זה זמני.)
מיקוח: אומדת מה קרה ומה האפשרויות.
מנסה להקטין, למזער את הפגיעה.נזק. לתקן.
מתווכחת ומתמקחת נלחמת בעצמך, במציאות,
משחקת ב לדחות את הקץ.
דיכאון: התהליך מעייף.מפחיד. את מתכנסת פנימה,
בתנוחה הזאת הדיכאון מוצא אותך. את כבר הרפֿת.
הכעס התיש אותך. רובצת לבד מול השבר.
קבלה: כאן, בסוף העולם פתאום ברגע בהיר,
את מתעוררת ומבינה שאם לא תשלימי עם מה שקרה,
לא יקרה שום דבר אחר. כוח חיים מרים אותך
או מסמן לך שביל או מדרגה להתחיל

אין קיצורי דרך ואי אפשר באמת לזרז,
יש לדברים את הקצב שלהם, היי סבלנית.
יוגה מועילה ותומכת בכל שלבי התהליך.
כדאי שתהיי רכה עם עצמך. את יכולה.
כדאי מאוד לא להיתקע באמצע.
כל שלב מוביל החוצה לריפוי, יכול גם להיות
מלכודת. (אין שם דבש.
בואי. תתקדמי. לאט לאט. עכשיו

זמנים חדשים קורים אנחנו נקראים לצאת
מהמקומות הצרים, לפתוח את הגישה שלנו.
במפגש אותנטי עם אתגרי המציאות, יש תחושה
של עוצמה וסיפוק.
האתגרים דורשים מאיתנו לדעת את עצמנו,
כדי להתמודד ב דרך חדשה של חשיבה, תגובה
ופעולה. מאלצים אותנו להשתנות, להתרחב
ומזכים אותנו במימוש הזכות ליופי ולחלום.
להוליד יצירתיות ממעטפת הקיום שלנו
כל רגע ורגע.

כמה מילים להבהיר צללים

מאשימה אחרים או את עצמך, במרחק מספק את נוכחת
שזה לא משנה. אשמה, בשני הכיוונים היא פיצול בינך לבינך.
את לא לוקחת אחריות על משהו בך.
ככל שהפיצול גדול כך הכשל להכיל.
השלם מוליד מלחמה בין הצדדים.
אי אפשר לקנות רק עם ׳פאלי׳ יש גם ׳עץ׳ למטבע.
פיצול הוא רק סוג של הגנה מכאב.

יש את הצד שאת אוהבת והצד השני שאת לא.
הצד השני בך אפל. צריך לשנות אותו
משופט למצדד. מחסר לנוכח. מנחבא לקיים. מאוחז למשחרר.
את לומדת להתרחב להכיל.
בעצם את לא רוצה לוותר על אף אחד מהחלקים שלך.
פשוט.
הניכור וההתנגדות להודות, מצלילים ומאפילים בפנים.
(קצת מביך, החלקים העיוורים שוכחים שהם נראים.

תמיד מעדיפים צד וזה שבצל, שלא מועדף, הולך ומאפיל.
מחפש תשומת לב אחרת.
את רוצה להיות בעלת בית אחראית, על שניהם.
מתחילה בלהסכים לו להיות.
בטבעיות הם מתאזנים כשאת מתקרבת לעצמך.

לא קל להחליף שפה ולכן מתרגלים שוב ושוב
להרחיב את המבט. במציאות
לא מעדיפה, מקבלת.
לא שופטת, מסתכלת.
לא מגיבה, מקשיבה.
לא נופלת, מחבקת.
הקיום נעשה רחום יותר. הנשימה חיונית ומתעמקת.

אנחנו נושמים שמינית מהאפשרות. הסטטיסטיקה אומרת.
כלומר אין מספיק חמצן למערכות לתפקד במיטיבן.
התנועה לא מגיעה לשרירים העמוקים ולאיברים הפנימיים.
נשימה רדודה משפיעה על איכות החשיבה ועל מצבי הרוח.
בנשימה מלאה
בטן משחררת את הכעס. לב זוכר להיפתח אחרי שנסגר.
ריאות נושמות את העצב החוצה. כליות לא אוחזות בפחד.
כיס המרה נקי מאשמה..

מודעות היא מבט רחב, זאת אהבה.
היא מסתכלת על היופי הקיים ושוכחת את שפת החיים.
כשמאחים את הפיצול, נולדת הכרת תודה.
שתי השפות משתלבות ונארגות אחת בשניה,
תומכות ומזינות אחת את השניה.
מציאות ודמיון. קיר וחלון. נהר ושמיים.
החיים הופכים ממלחמה לאמנות.
ממילים לריקוד.
אהבה
והיא מסתכלת על היופי הקיים ושוכחת את עצמה שם.

היופי והשוני


באיזו קלות והתלהבות אנחנו משתפים
במחשבות ובדעות שלנו בכל עניין והזדמנות,
דת ופוליטיקה , עליהם אנחנו ממש
מוכנים לההרג
אבל לדבר על רגשות
זה מביך
אין לזה זמן
זה לא המקום..
אני זוכרת שלא ידעתי מה אני רוצה.
לא ידעתי להגיד מה אני לא יודעת.
לא ידעתי מה אני מרגישה באמת.
לא רציתי להגיד מה אני מרגישה.
לא העזתי לרצות את מה שאני רוצה.
אנחנו מומחים בלהסתיר, לעצב
את הדברים, להדחיק את מה שצריך
להיפתח. נמנעים באדיקות
להודות, לרצות, להיכשל, לטעות. לתת.
לקבל. לשחרר. לסלוח. להיפתח.
אלה תנועות חיים בהן כולנו שותפים
כל אחד איך שהוא. זה השוני. זה היופי
כולנו צריכים ורוצים אותם דברים.

שינוי אינסופי

באים והולכים, מתקרבים ומתרחקים,
זאת פעימה. לשכוח מישהו שאהבנו
זה כמו לזכור מישהו שלא מכירים.
טעות, נפילה, קושי, טבעיים לחיים.
(אין תקיעות חמורה מחשיבות עצמית)
תנועה פנימית מנערת עודפים שנצברו.
דוחקת אל הקיר, להפילו. שוברת את הצר,
להתרחב. מבלגנת, לסדר מחדש.
תנודות הן המחיר שמשלמים לחיים.
פועמים באהבה.

אימון קבוע הוא סירת הצלה למשמעות

׳יוגה היא הגבלת תנודות התודעה׳.
אנחנו באים כדי להיות. התרגול הוא איכות של הקשבה.
המטרה של היוגה להעניק לנו כוחות חיים.
אנחנו מרחיבים את התודעה ממחשבות להקשבה
לומדים לעצור, להניח, להתרכז, להיות נוכחים.
תנועת הנשימה אוספת אותנו מכל המקומות לכאן,
עכשיו, בגוף, ברגע זה.
עצירת החזרה האוטומטית על תכנים מוכרים,
מחלישה את האחיזה של העבר,
משחררת אמונות ודפוסי מחשבה מגבילים.
מפרקת תבניות תגובה והתנהלות לא רצויים.
אנחנו לומדים להכיר את עצמנו מבפנים,
מבינים איך הדברים פועלים. את הקשרים וההשפעות.
בעת התרגול אנחנו לא חוזרים על מה שאנחנו יודעים,
אנחנו נוכחים בהווה.
שמים לב לתחושות.
לדקויות.
לשינויים.
בעצם אנחנו הולכים את הדרך מהראש אל הלב.

רגע מואר

1347

הרגע הזה, בו את עוצרת את הכל ומתיישבת
עוצרת את התגובה לעולם,
צרכיו, דרישותיו ופיתויו,
ומקשיבה לעצמך
לגוף, לנשימה, למה שיש.
הרגע הזה
כל יום מחדש, בין העולם כולו לבינך
מהבנה למעשה,
הוא רגע של רצון
של התכוונות,
הוא רגע מואר

כשהתרגול מפסיק להשתנות הוא מת

P1010511

התרגול הוא אמנות חקירה
חיפוש מתחדש.
כל מבנה נולד מתוך הקודם לו
החזרתיות משכללת את ההבנה והיכולת.
מתוך התבוננות גדל הדיוק
והמאמצים משתחררים.
התנועות מחברות
את הנשימה אל הגוף וההכרה.
מתוך הקשבה נבנה כבוד ואמון
מתבטאת שמחה פנימית.
מחזוריות האימון
מלמדת את הנפש את גבולותיה
ואת תנועתה הטבעית.
מכירה את האני כמכלול.
מרכז כובד פנימי
מאפשר למורכבות לצמוח,
מגלה לנו את כוחנו האמיתי.

גופים ושקט

P1060472

אנחנו מורכבים שכבות, גופים, מהגס עד העדין ביותר.
ככל שהגוף יותר עדין התדר יותר מופשט ומתפשט.
הגוף הפיסי- המסגרת הפיסית
הגוף האנרגטי- השדה החשמלי והזרימה
הגוף המנטלי-
הגוף הרגשי-
הגוף המבורך, ניצוץ האושר- חבוי בפנים

תרגול יוגה לכל הגופים במטרה לאחדותם
דורש שקט

עוד ועוד ועוד

יוגה מבקשת התמדה

נותנת חוסן, חוזק וגמישות
עניין, משמעות וסיפוק
יציבות, ביטחון וחיבור

DSC_5582

מחזקת את כוח הרצון והכוונה
מביאה יופי מעניקה תחושות סיפוק והתרוממות

DSC_5580

רק מבקשת שוב ושוב
ושוב
לתרגל