התעוררות היא חדפעמית ואינסופית

פתחתי את עצמי יותר מדי למציאות הזאת.
לא יכולה לומר שזאת היתה טעות. זאת אני.
זאת הבחירה האמיתית. היתה לי הזדמנות.
היתי מסורה כולי התעמקתי בחקר. העזתי..
ולא חשבתי רק על עצמי, הרגשתי חלק.
מצאתי הבנות אישיות וכיוונים רחבים
בניתי גשרים ועריסות במילים. חייתי.
נתתי. אהבתי. בטחתי בעולם

״גם בכם ינעצו שיניים
בעורכם בבשרכם בעצמות״
ארכאדי שר אני זמזמתי איתו
חיים, מי חשב? מי היה מאמין??
אני לא נכנסת לפרטים דקים
הכל קרעו את החוטים
אלוהים אדירים.
למה את זועקת? מה את מתלוננת?
מי את מאשימה? מה את רוצה?
מי את בכלל?

בשבילי הכל אנרגיה
כאן ובעולם כולו התהפך התדר
לא שומעים את הלב.
תתרנים לאמת.
זה כבר לא משחק או מסע פנימי
לא חיפוש אחר אושר אישי
לא דקויות ספרותיות,
המציאות מבקשת , דורשת
התעוררות לאנושיות.

סבל השתלט על העולם הזה.
פחד ואלימות השתרגו בנימים
הדקים האישיים והחברתיים.
הרחקנו את האמת מכאן
אנחנו הורגים את החיים
של החיים

אי אפשר למחוק את השמיים
לנצל את האדמה
ולהמשיך כאילו כלום.

כמה שזה מפחיד, יותר מפחיד לא.
אני כאן עומדת, השער פתוח,
אין מה לעשות אלא להיות
אהבה