קשה לגרש רעיון אחרי שנכנס

הביקורת שלי מפריעה לי לאהוב
את מי שאני אוהבת.
הוא אמור לצפות איך ולהיכבל אל
מה שאני רואה לנכון, כדי לא לפגוע
באהבה שלי אליו.

אני לא מרשה לעצמי להיות אני כי
אני מפחדת שהוא גם כזה
שהוא לא יאהב אותי אם אעשה משהו
שלא מוצא חן בעיניו.

יוצא שאנחנו אוהבים את הביקורת שלנו
יותר מ את האדם מולנו ?!
כל הסיפור בינינו לבין עצמנו

לוותר על ביקורת מרגיש כמו לוותר על האמת.
בעצם זה לוותר על הזהות החיצונית
ולהסכים לפנימית.

אהבה מרשה לאחר להיות מי שהוא.

אהבה
גופנית, רגשית, תודעתית,
היא הרצון להיות עדינים,
מתחשבים.

ביקורת היא
כל מחשבה לא-אוהבת

אני מלמדת את עצמי להסכים
לוותר עליה.
קל יותר לפני שאני מאמינה לה.

אני מעדיפה לאהוב. אני מזכירה לעצמי.
כל מחשבה מחדש.

ארכיטקטורה מודעת. אנחנו בונים בפנים מקום, הרגל. יכולת. איכות..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.