אני מדברת על יצירת מופת

רק לראות את העטיפה ולהבין כמה חופש אמיתי יש באיש הזה
שנתן חופש למעצב שנתן לעצמו חופש ובחר בעטיפה אדומה!
כן. עם שדרה שחורה, שלא יהיה ספק.
מקדימה דמות מצויירת של מר חופש, בערום מלא, איך לא?!
וכל מה שהוא צריך בחיים: זקן של נוכחות מלאה, מקל נדודים,
בעצמו הוא נטוע, יחף לא מפחד מהמסע ולא מהמשא.
וכובע מייצג את הנימוס, ערכים ודרך ארץ המייצגים אותו.
למה אני מדברת על העטיפה ולא על מה בפנים,
כי אתם חייבים את זה לעצמכם.
אם ברצוני להביא ציטוט לדוגמא, זאת בעיה,
כל פסקה מתאימה.
מזכיר לי את סטפן, כל מילה במקום, כל משפט חשוב.
הסדר והקלילות. הבהירות בעומקים ובגבהים שהוא מטפס.
אין דברים כאלה.
בדמיון את חושבת לפגוש אדם שהוא השראה,
שהוא כל כך חכם, שלם,
רק להסתופף במחיצתו,
פתאום את מגלה
עונק יכול לעורר תחושה לא נעימה במציאות,
אור גדול מאיר את הכשלים והצללים,
רק עכשיו את מבינה.
ועדיין לא סיימתי לקרוא:)
מי שיש לו אומץ לאהוב את עצמו,
אני מאוד ממליצה.
ספר מכונן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.