פרימה היא תהליך

כבר שנים אדם הולך לדוג, ערב אחד בשבוע,
הוא אוהב ללכת לבד, לשבת על האבנים
של שובר הגלים, שעות הוא יושב שם אחרכך
חוזר עם הדגים הביתה מכין לכולם ארוחה מפנקת.
לפני כמה שבועות, פתאום, הוא לא יכל
להרוג את הדג, לא הבין בדיוק מאיפה זה בא לו,
הוא הסתכל על הדג, קרס החכה נעוץ לו ב לחי,
הגוף רוקד את ריקוד החיים, שמחה והתנגדות.
הוא לא יכל לתת לו את המכה הגואלת.
משהו עצר אותו, הוא לא יודע להסביר,
פשוט לא היה מסוגל.
הדג פרפר רבע שעה בדלי
עד שנהייה שקט.

התחביב התמים נראה קצת אחרת עכשיו
במבט רחב, מהרגע שהוא קלט את חיים
בדג, הוא לא מסוגל להרוג אותו. אבל
עדיין לא יכול לוותר, קשור עדיין להרגל
ולטעם אוהב את המנהג וכל מה שמסביב,
התודעה הישנה והחדשה עושות את הריקוד שלהן
בינתיים הדג מפרפר בדלי, בלי לשים לב
אדם לומד ומתרגל להתעלם, להיות אדיש,
לא להקשיב, להצדיק את עצמו,
כן, לא, הוא לא הרג אותו,
הוא הניח אותו בדלי, הדג מת בעצמו.

זה לא במילים,
לוקח זמן ומאמץ להפנים, להרחיב מבפנים,
לקבל זה תהליך
הוא לוקח מהמוכר את המקום
פורם את ההזדהות.

איך התעוררות היא התפתחות תודעתית
היא הרחבת המבט, היא חיבור ללב?

אדם הרגיש, פתאום הוא ראה את הדג
לא רק את עצמו.

וזה ממשיך להיפתח
ולהתרחב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.