הפייסבוק של צוקרמן הרס את העולם
הוא גם תוצר של העולם. שימי לב
אני לא מאשימה את צוקרמן
אני לא רואה בו קורבן
אני אומרת מה שאני חושבת
אשמה וקורבן יצאו מהשפה שלי מזמן.
אבל עדיין, אם הן נמצאות עמוק וחזק
באוזניים של מי שמולי
זאת בעיה.
היא משתקת את השיחה
עושה אותי זהירה
ואת השיחה סתמית
מותר להגיד מה חושבים בלי להחשד כ
ביקורתיים, מאשימים, מתבכיינים ?
כלומר
הכוונה העקרונית היתה להיפטר
מהביקורתיות והשיפוטיות
מתוך הבנה כמה ואיך הם מפריעים לנו
וליחסים.
לחדד אותם ולהעמיק לחדור
לכוונות הפנימיות של מישהו אחר,
זאת לא רגישות ולא חכמה
זאת בעיה בריבוע
והיא עיוורת.
השיחה תלויה בשניים
לשון ואוזניים.
אם יש לב פתוח בסביבה
הקיום נעשה יותר חי
השיחה נוגעת
אני מספרת לה מה קרה לי, היא אומרת
שאני מאשימה, עם זה היא תצא.
את זה היא תזכור
את הדעה שלה, את הפרשנות שלה.
היא לא תזכור מה קרה לי
לא הקשיבה באמת למה שסיפרתי
היתה עסוקה בדעתה,
היא תישא את המחשבה
הביקורתית והמאשימה שלה
עד סוף הימים שלי.
זאת הזדהות. היא תמיד עיוורת.
זאת מראה. היחסים נסגרו לנו
בתוך עצמנו רחוקים
בגלל ה הזדהות
השיחה נעשת מלאכותית עד חלולה
