הזדהות ופתח

אנחנו צריכים ללמוד לשחרר
את המשקעים מתוכנו
התת מודע שלנו מלא רגשות שליליים
הם מאפילים את הקיום.
לא מאפשרים קשב, דיאלוג, כבוד הדדי
הגישה נעשת צרה, המבט מחשיך
העולם נעשה דחוק, האמון מתערער,
הכל נפיץ. מתפרד
אנחנו צריכים ללמוד לוותר על
המשקעים הרגשיים שלנו
הם לא צודקים. הם מיותרים.

אנחנו צריכים להתפייס פה בינינו
בתוכנו
צריכה להיות תקשורת בין החלקים
השונים, בין הדעות השונות,
בין היכולות והאיכויות
בין ההגיון לרגש
בין המודע לתת-מודע
התקרבות במקום ניתוק.

לקחת אחריות על הרגלי החשיבה המטרידים
על הסבל הנפשי שאנחנו כולאים בתוכנו
לרפא את ה צדקת.
ביקורת, דעות, כעס, אשמה, כאב,
אנשים סוחבים איתם עשרות שנים
וזה נראה להם הגיוני.
זאת מחשבה צרה.

רגש בא והולך.
כדאי לשכוח את מה שלא חשוב
^זה כעס/ עלבון, זה לא חשוב
^זה היה ועבר
שיהיה לנו פנאי לדברים החשובים
כוח להתמודד ולאהוב
ומקום ליחסים משמעותיים.

חשיבה בלתי פוסקת ממלאת אותנו
ביקורת, חוזרת על עצמה, מעמיקה פנימה,
מגבילה את המבט, מתישה את הרגש
מכבידה את התנועה
בסוף היום אנחנו עייפים ורגיזים,
חסרי סבלנות
המשקעים מנפחים, מעבידים
ומרעילים אותנו.

הגיינה נפשית חיונית להמשכיות.
ללמוד לשחרר באמת מבפנים.

בשפה של רווחה והתחשבות
לבקש שלום ופיוס
לפתוח, קודם כל אל עצמנו
לבוא נקי. כל פעם
מחדש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.