כל פעם שאת נותנת לפחד לטלטל אותך
את מערערת את הביטחון במה שיש לך.
אל תימסרי לטלטלה. תרגישי אותה, תני לה
להיות ולחלוף. תתמסרי לחיים, אל תחזיקי ברעיון.
אל תציףי במילים
קבלי את היש כמו שהוא. זה מחליש את החסר.
כל רגע. כל מחשבה. כל פעם מחדש.
זאת בחירה
בין אהבה לפחד.
דקויות נמצאות להעצים לא להסתיר.
תגובות זה אנחנו.
התמסרות היא עניין מהותי
אינסופי
כמו אהבה
כמו כל מה שאין לו התחלה וסוף
^מה שמעבר לדעתנו מגדל אותנו.
