המפסיד מרוויח אמר לי לאו
צא וחשב את כל פגיעות והכאבים,
הלחיצות והכעסים כרווח, השבתי לו בלי קול
אבל אחרי שחישבתי, ראיתי את הכאבים
כמערכת פרוזדורים ומעלות להביאני בדלת אמות
להתעמק ביצירה שיש בה משמעות.
זכינו בקיום.
המקום הנכון רחוק מכל הדימויים כמו השמיים.
אנחנו כאן בדיוק חדפעמי. אני מסתכלת איפה אני
חיה ואיך פועמת. חוטים עוברים בשדרת חיינו.
שינוי קטן בתנועות רגילות ביומיומי
מפרק את המובן לחלקיקים פרטיים של המופלא.
לומדים מחדש ללכת. לאט. אל המילים. אל המקומות.
מה שמרגיש לאנשים נפש זה הרגיל שלי. אין
מפסיד. מרוויח. האדמה משותפת. יש שינויים,
תנועות קטנות אך משמעותיות. הפלא נמצא ברגיל.
זה אנחנו שלא נמצאים.
מסתכלת איתך ביחד. בפערים. בחלומות. יותר אוהבת
את התנועה האנכית
ויש אחרת.
ויחסים.
וכאבים.
ויופי.
לומדים מחדש להסתכל. ראה פרח. אבן. סדק. מדרגה.
גדר. שער. גל. שמיים. ציפור. חיוך.
ופלא הרגע הזה מרחיב את הנחיריים.