בחוץ מצייצת ציפור, מאחרי הקיר קודחת מקדחה.
זה לא שהקדיחה נעימה והציוץ מעצבן, גם לא ההיפך,
שניהם חלק מהרקע, מהרגע הזה.
בלי קשר אלי.
אני לא אמורה לאהוב / לאלאהוב, להסכים / להתנגד
לכל מה שקורה. לא כל דבר אמור להפעיל אותי.
לחדור אלי.
עם או בלי תגובה פנימית,
הציוץ והקדיחה הן עובדות במציאות עכשיו.
איפוק והשתוות בונים חוסן פנימי וביטחון עצמי.
בעידון התפישה, חיזוק השרירים הפנימיים.
הכוונה להשתתף, לקחת חלק במציאות
מתוך מרחב פנימי נושם.
אחרי שמבינים מתרגלים על המזרון עד
שההבנה הופכת להיות
