נסעתי, סופסוף, לירדן. תמיד היתה שם ממול, מחכה.
מרחבים של יופי מדברי עוצמתי נמדדו בצעדנו.
אוסף זרים זורמים במסלולים מאתגרים
מתפשטים מנוחיות והרגלים
נפגשים אחד עם השני ועם גבולות עצמם.
בשקט ובשיחה צועדים בתוך יופי, אין מילים לתאר.
ביחד הולכים, כל אחד את המסע שלו.
קיבלתי שיעורים ומידות, הוד והדר בטבע מקומי נתן השראה
לסופש מדברי שאני מארחת בעוד שבועיים
ושפע רעיונות וכיוונים חדשים. מצברים התמלאו,
מיותרים נשרו, בקפסולת הזמן היינו חוויה מהלכת
במדבר הפורח. הגוף התעורר והלב התרחב ואני ממש
מחכה לפעם הבאה
